פרשנות לשיר: מקיץ אל חלום - גלי עטרי

בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר

תכנים נוספים לשיר זה

הודפס מאתר www.Nagnu.co.il

תקציר

השיר מתאר תחושות של אכזבה, כאב ותחושת אובדן. הדובר מתאר את עצמו כמי שמתחמק מהאור ומגשש בין חזיונותיו, ומביע תחושת ייאוש ואכזבה. הוא מציע לנמען לא לבכות ולא לפנות, ומבטיח לצעוד ולבכות בשבילו עד שיפול מרגליו השבורות. השיר מתאר מסע פנימי של כאב והתמודדות עם תחושות קשות.

נושא

אכזבה, כאב, אובדן, מסע פנימי

ניתוח מילות השיר

בית

תוכן:

שוב כמו מקיץ אל חלום מתחמק מין האור מגשש בין כתליי החזון ערפילי כחלב כשל חולם מאוכזב המכווץ אישוניו

ניתוח:

הבית הראשון מתאר תחושת התעוררות מחלום, התחמקות מהאור וגישוש בין חזיונות ערפיליים. הדובר מרגיש כמו חולם מאוכזב שמכווץ את עיניו, מה שמרמז על תחושת אכזבה ובלבול.

פזמון

תוכן:

אל תבכה, אני בוכה בשבילך אל תפנה, אני אצעד בשבילך עד כלות רגלי בחולי עד אפול וגופי שבור למרגלות הנהר העכור

ניתוח:

הפזמון מבטא את התחייבות הדובר לנמען. הוא מבקש ממנו לא לבכות ולא לפנות, ומבטיח לבכות ולצעוד בשבילו עד שיפול מרגליו השבורות. הנהר העכור מסמל את המסע הקשה והכואב.

בית

תוכן:

שוב בהמייה רחוקה כמו עוד מוות בזוי הנסתר בסמטה שממול מנותק ואסור כטאבו על כתפי אם אותי תבקר

ניתוח:

הבית השני מתאר המייה רחוקה שמזכירה מוות בזוי, נסתר ומנותק בסמטה שממול. הדובר מרגיש כמו טאבו על כתפיו, ומביע תחושת ניתוק ואיסור.

פזמון

תוכן:

אל תבכה, אני בוכה בשבילך אל תפנה, אני אצעד בשבילך עד כלות רגליי בחולי עד אפול וגופי שבור למרגלות הנהר העכור

ניתוח:

הפזמון חוזר ומבטא את התחייבות הדובר לנמען. הוא מבקש ממנו לא לבכות ולא לפנות, ומבטיח לבכות ולצעוד בשבילו עד שיפול מרגליו השבורות. הנהר העכור מסמל את המסע הקשה והכואב.

בית

תוכן:

אל הרוח, אל המים, אל האש כמו תפוח שרחק מן העץ אל הדרך, עד אלייך, עד לאופק כבת דמותך שהאיצה בי כדופק אל תפנה אל תבכה אל תכבה

ניתוח:

הבית השלישי מתאר מסע אל הרוח, המים והאש, כמו תפוח שרחק מן העץ. הדובר מתאר את הדרך עד לנמען ועד לאופק, ומרגיש כמו בת דמותו שהאיצה בו כדופק. הוא מבקש מהנמען לא לפנות, לא לבכות ולא לכבות.

פזמון

תוכן:

אל תבכה אני בוכה בשבילך אל תפנה אני אצעד בשבילך עד כלות רגליי בחולי עד אפול וגופי שבור למרגלות הנהר העכור

ניתוח:

בית

תוכן:

אל הרוח, אל המים, אל האש כמו תפוח שרחק מן העץ אל הדרך, עד אלייך, אל האופק כבת דמותך שהאיצה בי כדופק אל הרוח, אל המים, אל האש כמו תפוח שרחק מן העץ אל הדרך, עד אלייך, עד לאופק כבת דמותך שהאיצה בי כדופק אל תפנה, אל תבכה, אל תכבה

ניתוח:

הבית האחרון חוזר על המסע אל הרוח, המים והאש, כמו תפוח שרחק מן העץ. הדובר מתאר את הדרך עד לנמען ועד לאופק, ומרגיש כמו בת דמותו שהאיצה בו כדופק. הוא מבקש מהנמען לא לפנות, לא לבכות ולא לכבות.

שירים קשורים

שערי שמיים פתח

ישיבת נחלת יוסף שבי שומרון