| | | | | | |
יש לי אלפקה מגבעת שמואל
אני קורא לה מלכה היא מעדיפה יעל
היא נוהמת וחולמת על י מ י ם יפים יותר
אלפקה, אלפקה, אלפקה...
אלפקה, אלפקה, אלפקה...אווו אה
| | | | |
ראש לבן לה, הזנב שלה שחור
בי נשבעתי- את מלכה לעולם לא אמסור!
אחת היא מלכה מלכתי אותה לי ל ע ו ל ם אשמור
אלפקה, אלפקה, אלפקה...
אלפקה, אלפקה, אלפקה
| | | | | | | | |
זה קרה ביום אביב, בשביל היורד לעמק
שם פגשתי בה לראשונה, אמרתי לה:
תבואי נא איתי, מלכתי
ומי יודע יום אחד אהיה זקן
ולא אוכל כבר עוד שירים לה לנגן
כה חבל לי על אלפקתי שבסוף עוד ניפרד
| תחשבו | לבד | בעצמכם |
