כי סערת עליי, לנצח אנגנך
שווא חומה אצור לך
שווא אציב דלתיים
תשוקתי אלייך, ואליי גנך
ואליי גופי סחרחר אובד ידיים
לספרים רק את החטא והשופטת
פיתאומית לעד, עיניי בך הלומות
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל
תאלמי אותי לאלומות.
אל תתחנני אל הנסוגים מגשת
לבדי אהיה בארצותייך הלך,
תפילתי דבר איננה מבקשת
תפילתי אחת והיא אומרת- הא לך
עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל, ריקים וארוכים
אלוהיי ציווני שאת לעוללייך
מעוניי הרב שקדים וצימוקים.
טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,
אל תרחמיהו בעויפו לרוץ
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ
