פרשנות לשיר: דור המבול - עידן עמדי
בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר
אינטראקטיבי
הודפס מאתר www.Nagnu.co.il
תקציר
השיר מתאר תחושות של דור המבול, דור שמרגיש אבוד ומפורר. הדובר מתאר את התחושות הללו דרך חוויות אישיות, כמו הרדמת בתו, זיכרונות מאימו, ושיחות לילה. הוא מרגיש שהעולם הפוך, שהכבוד והערכים התהפכו, ושיש צורך בתפילה שתשטוף את הכול ברחמים.
נושא
דור המבול, אובדן ערכים, תחושת אובדן, תפילה לרחמים
ניתוח מילות השיר
1
פתיחה
תוכן:
זה דור המבול,
לאחרונה מרגיש את זה בעצמות
בכל סיבוב, בכל פיתול,
בכל שיחה בלילה,
בחיי השניים
שמפוררים אותי באיטיות.
כשאני נכנס אל תוך החדר,
להרדים את ילדתי,
עם שיר ערש קדום.
זה דור המבול,
ניתוח:
הפתיחה מתארת את תחושת הדור המבול, תחושה של אובדן ופוררנות. הדובר מתאר את התחושות הללו בכל סיבוב ופיתול, בשיחות לילה ובחיי השניים שמפוררים אותו. הוא מתאר את הרגע שבו הוא מרדים את בתו עם שיר ערש קדום, מה שמדגיש את התחושה של חוסר היציבות והאובדן.
2
פזמון
תוכן:
אני יודע,
אני שומע קולות,
וגם אתם תגלו.
זה דור המבול
ניתוח:
הפזמון מדגיש את הידיעה של הדובר שהוא שומע קולות ומבין את התחושות הללו, והוא מאמין שגם אחרים יגלו זאת. הפזמון מחזק את התחושה של דור המבול.
3
בית
תוכן:
זה בעסקי כבוד,
זה בין האותיות,
בדברים שלא נאמרו.
כל מה שמלוכלך בחוץ,
מה שטהור ישן,
זה עולם קצת הפוך.
רק לעיתים בחלומות
את מלטפת, את אומרת,
הגיע הזמן כבר לקום.
אבל זה דור המבול
ואין אותך ואין אותי
ולא נותר יותר כלום.
ויש תפילה,
ללא מילים,
רק שירד עליי,
ישטוף הכול,
אבל ברחמים.
ניתוח:
הבית הזה מתאר את התחושה שהכול הפוך, שהכבוד והערכים התהפכו. הדובר מתאר את הדברים שלא נאמרו, את מה שמלוכלך בחוץ ומה שטהור ישן. הוא מדבר על חלומות שבהם יש ליטוף ואמירה שהגיע הזמן לקום, אך הוא מרגיש שאין יותר כלום. הוא מבקש תפילה שתשטוף את הכול ברחמים.
4
מעבר
תוכן:
זה דור המבול,
זו תחרות ריצה זו מלחמה,
על כל מטר ארור.
זה להתפשט בלי צורך,
מכל מי שאתה,
בשביל כפיים וחיוך.
זה להגיד הרבה ׳אני׳
וזה לשכוח למה
ומה בכלל המהות.
זה דור המבול
וכל תיבה תשקע
כי לא למדנו לשוט.
ניתוח:
המעבר מתאר את התחושה של תחרות ריצה ומלחמה על כל מטר. הדובר מתאר את הצורך להתפשט מכל מי שאתה בשביל כפיים וחיוך, את האמירה הרבה של ׳אני׳ ושכחת המהות. הוא מסכם שכל תיבה תשקע כי לא למדנו לשוט.
5
בית
תוכן:
זה דור המבול
פתאום נזכרתי באימי
בלילה קר ורטוב,
שמה לי יד על החזה,
שואלת מה יש,
אני משקר בלי לזוז.
כי הכול כבד עליה
ונגמר כאן הזמן
וכל המלאכים התאבדו.
זה דור המבול,
אני ידעתי כבר אז
וגם אתם עוד תראו.
ויש תפילה,
ללא מילים,
רק שירד עליי,
ישטוף הכול,
אבל ברחמים.
ניתוח:
הבית הזה מתאר זיכרון מאימו בלילה קר ורטוב, כשהיא שמה לו יד על החזה ושואלת מה יש. הוא משקר בלי לזוז כי הכול כבד עליה ונגמר הזמן. הוא מתאר את התחושה שכל המלאכים התאבדו. הוא מסכם שהוא ידע כבר אז וגם אחרים יראו זאת. הוא מבקש תפילה שתשטוף את הכול ברחמים.
שירים קשורים
