פרשנות לשיר: הכנאפה מתוקה - אהוד בנאי

בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר

מילים ולחן: אהוד בנאי

תכנים נוספים לשיר זה

הודפס מאתר www.Nagnu.co.il

תקציר

השיר מתאר חוויות וזיכרונות של דובר השיר מהשוק, עם אהבה ראשונה, ריחות, טעמים ומפגשים עם אנשים שונים. השיר משלב בין עבר להווה, ומציג את השוק כמקום מלא חיים, ריחות, וטעמים שמחזירים את הדובר לעברו. השיר גם מתאר את התחושות וההרהורים של הדובר לגבי הזמן שחלף והשינויים שחלו.

נושא

זיכרונות, אהבה ראשונה, חוויות מהשוק, זמן שעובר

ניתוח מילות השיר

1
בית

תוכן:

מי הולך היום בשוק בסמטאות הצוננות יד ביד עם אהבה ראשונה שיכור מכל הריחות החריפים במורד רחוב הבשמים.

ניתוח:

בבית הראשון, הדובר מתאר את חוויותיו מהשוק, כשהוא הולך עם אהבתו הראשונה. הוא מתאר את הריחות החריפים וההליכה ברחוב הבשמים, מה שמרמז על תחושות נוסטלגיות וזיכרונות מתוקים.
2
בית

תוכן:

בדרך לאנקל מוסטש עולה לדניש טי האוס מתרגל את האנגלית עם הציבור המקומי מעיין חזרה, או אולי הבקרוב של המסע העתידי...

ניתוח:

בבית השני, הדובר מתאר את מסעו בשוק, כשהוא עובר במקומות שונים כמו 'אנקל מוסטש' ו'דניש טי האוס'. הוא מתרגל את האנגלית עם המקומיים וחושב על מסע עתידי, מה שמרמז על רצון להמשיך ולחקור את העולם.
3
פזמון

תוכן:

הכנאפה מתוקה יש ריח עדין של קטורת באוויר הכנאפה מתוקה אני זוכר את האור הבהיר עשרים שנה אחר כך לא יראו אותי בעיר.

ניתוח:

בפזמון, הדובר מתאר את הכנאפה המתוקה והריח העדין של הקטורת, מה שמחזיר אותו לזיכרונות מתוקים מהעבר. הוא מציין שעשרים שנה לאחר מכן הוא כבר לא ייראה בעיר, מה שמרמז על שינויים שחלו במהלך השנים.
4
בית

תוכן:

מי יושב היום שעות נספג בהוויה עד שכל השוק הזה נראה כמו הזייה קונה קפה ושמן זית נווד ליום אחד שיער עד הכתפיים צו גיוס ביד.

ניתוח:

בבית השלישי, הדובר מתאר את עצמו יושב בשוק, נספג בהוויה עד שהשוק נראה כמו הזייה. הוא קונה קפה ושמן זית, מרגיש כמו נווד ליום אחד, עם שיער עד הכתפיים וצו גיוס ביד, מה שמרמז על תקופה של מעבר ושינויים.
5
פזמון

תוכן:

הכנאפה מתוקה...

ניתוח:

הפזמון חוזר על עצמו, מדגיש שוב את הזיכרונות המתוקים מהכנאפה והריח של הקטורת, ואת התחושות הנוסטלגיות.
6
בית

תוכן:

אקסקיוז מי, מבקש המלצר עד תה והוא זז לאט, לא ממהר איש הטמבורים בשער הפרחים קורא לך אל תןך העננים.

ניתוח:

בבית האחרון, הדובר מתאר סצנה נוספת מהשוק, כשהמלצר מביא תה באיטיות ואיש הטמבורים קורא לו בשער הפרחים. הסצנה מוסיפה לתחושת הנוסטלגיה וההזייה.
שירים קשורים