רחוב האגס אחד
מעל לחנות הירקות,
הבית ריק עכשיו
וחשופים הם הקירות,
אבל ספוגים הם זיכרונות של חג,
ריחות של יסמין
וניגון ישן של סעודה מזמין.
רחוב האגס אחד
ליד מורטות העופות,
ספרי קודש ישנים
מצהיבים בארונות,
ואין עצה ואין תבונה
כנגד הזמן,
הולך לו הגדול מגיע הקטן.
אסדר לסעודתא
בצפרא דשבתא,
ואזמין בה השתא
עתיקא קדישא.
נהוריה ישרי בה
בקידושא רבא,
ובחמרא טבא
דבה תחדי נפשא.
