פרשנות לשיר: מושיקו - דודי לוי

בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר

תכנים נוספים לשיר זה

הודפס מאתר www.Nagnu.co.il

תקציר

השיר מתאר את חייו של נהג מונית, מושיקו, ואת הקשר שלו עם סימה. מושיקו מנסה לשמור על קשר עם סימה תוך כדי עבודתו כנהג מונית, אך העבודה גוזלת ממנו זמן רב ומונעת ממנו להיות נוכח בחייה כפי שהיה רוצה. השיר משקף את הקונפליקט בין הרצון להיות נוכח בחיים האישיים לבין הצורך להתפרנס.

נושא

קונפליקט בין עבודה לחיים אישיים, אהבה ופרנסה

ניתוח מילות השיר

בית

תוכן:

סימה זה מושיקו, איך הולך, אצלך? היה כבר הטכנאי ששלחה אחותך? המאתיים שקל מה, מה הוא רופא? כמו שאני מכיר אותך בטח נתת לו קפה תגידי מה עם הילד הלכת לימית? תגידו לו,עזבי, תני לו נשיקה בשמי אני כאן עד אחת, אין מה לעשות בתחנה למי אכפת שלא שכבת כבר דורות את ידעת את זה מראש שהחלפנו טבעות

ניתוח:

בבית הראשון מושיקו פונה לסימה בשיחה אישית ומנסה להתעדכן במתרחש בחייה. הוא שואל על הטכנאי, על הילד, ומביע את תחושותיו לגבי העבודה בתחנת המוניות. הבית משקף את הקושי של מושיקו לשמור על קשר קרוב עם סימה בשל עבודתו התובענית.

פזמון

תוכן:

אני שלך, אבל שייך, לתחנת המוניות

ניתוח:

הפזמון מדגיש את הקונפליקט המרכזי של השיר - מושיקו מרגיש שייך לסימה, אך בפועל הוא שייך לתחנת המוניות ולעבודתו כנהג מונית. הפזמון חוזר על עצמו ומחזק את התחושה של הניגוד בין הרצון האישי לבין המציאות.

בית

תוכן:

סימה שזה פעם מושיקו, התנתקנו ממקודם אל תהיה עצובה, תגידי מה את לובשת מה זאת אומרת נרטבה? רגע חכי חכי נכנס נוסע לאן אדוני? להפעיל מונה?

ניתוח:

בבית השני מושיקו מנסה להמשיך את השיחה עם סימה, אך נאלץ לקטוע אותה בגלל נוסע שנכנס למונית. הבית מדגיש את הקושי של מושיקו לשמור על שיחה רציפה עם סימה בשל העבודה.

פזמון

תוכן:

אני שלך, אבל שייך, לתחנת המוניות

ניתוח:

הפזמון חוזר שוב ומחזק את התחושה של הקונפליקט המרכזי בשיר.

בית

תוכן:

הכביש הזה ישר, יותר ישר ממה שהבן אדם הזה יכול להיות אמרת לי בעצמך סימה, צריך יותר בשביל לחיות אני איתך ישר, הכי ישר שהבן אדם יכול להיות. תמיד שלך אבל, אבל שייך לחופי הכרך לכביש המלוכלך לתחנת המוניות.

ניתוח:

בבית השלישי מושיקו מתאר את הכביש ואת העבודה כנהג מונית, ומדגיש את התחושה של חוסר היכולת להיות נוכח בחיים האישיים. הוא מזכיר את דבריה של סימה על הצורך ביותר בחיים, ומביע את תחושתו שהוא תמיד יהיה שייך לעבודה.

פזמון