פרשנות לשיר: ר ח מ י ם - דוד בן ארזה

נִדְמֶה שֶׁקָּרְתָה טָעוּת ורוּבַּטְנוּ לָקְחוּ אוֹתָנוּ, שִׁפְּצוּ, הוֹצִיאוּ מָה שֶׁלֹּא צָרִיךְ, חִזְּקוּ מָה שֶׁכֵּן, הֵזִיזוּ מָה שֶׁבָּאֶמְצַע. אֲבָל לְכָל דָּבָר יֵשׁ לֵב, גַּם הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ יֵשׁ לוֹ לֵב. וְהַלֵּב שֶׁל הָעוֹלָם הוּא קוֹמָה וּדְמוּת שְׁלֵמָה, פָּנִים וְיָדַיִם וְרַגְלַיִם, וַאֲפִלּוּ הַצִּפֹּרֶן שֶׁל הָרֶגֶל שֶׁל אוֹתוֹ הַלֵּב שֶׁל הָעוֹלָם הִיא מְלֻבֶּבֶת מְאוֹד מְאוֹד.

הַתַּאֲוָה וְהַגַּאֲוָה מַבְעִירִים אֶת הַלֵּב עַד שֶׁכֻּלּוֹ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה, וְכַמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לָרֶדֶת כָּךְ אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת, וְהַתְּשׁוּקָה לַחֹמֶר וְעִנּוּגִים כִּתְשׁוּקַת הַלֵּב לָעֶלְיוֹן, כְּצִמְאוֹן הַנְּשָׁמָה לְקִרְבָה, כִּבְרִיחַת הַדּוֹד מֵהָרַעְיָה, שׁוּב וְשׁוּב וָשׁוּב. וְזֶה הַלֵּב הַנָּ"ל עוֹמֵד כְּנֶגֶד מַעְיָן, וְנִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד מְאֹד מְאֹד לָבוֹא אֶל הַמַּעְיָן, וְגַם הַמַּעְיָן מִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו, אֲבָל נִדְמֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁמָּא אַהֲבָתָם אֵינָהּ רְצוּיָה וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לִקְרוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְקָרֵב.

"אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי, אֲחֹתִי, רַעְיָתִי, יוֹנָתִי, תַמָּתִי - שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה".

וְזֶה הַלֵּב יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים הַמַּחֲלִישִׁים אוֹתוֹ: הָאֶחָד – הַשֶּׁמֶשׁ רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו וְשׂוֹרֶפֶת אוֹתוֹ, וְהַשֵּׁנִי – מֵרֹב הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַגַּעְגּוּעִים שֶׁהַלֵּב מִתְגַּעְגֵּעַ וְנִכְסָף עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, הוּא צוֹעֵק מְאֹד, וְעוֹמֵד הוּא תָּמִיד מִנֶּגֶד לַמַּעְיָן וְצוֹעֵק וְנֶאֱנַח אַיי אַיי אַיי. אִי אֶפְשָׁר לְרַבֵּט אוֹתָנוּ וְאָז לִצְפֹּר מֵאֲחוֹר, לְצַפּוֹת שֶׁנַּצְלִיחַ לְהִתְקָרֵב. גַּם כָּכָה קָשֶׁה לְהִתְקָרֵב בַּיָּמִים הָאֵלֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הָעִיר תְּקוּעָה כֻּלָּהּ, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב תּוֹךְ כְּדֵי רִבּוּט.

צָרִיךְ לֵב חָפְשִׁי וְרָחָב וּמִתְנַדְנֵד וּמִתְנוֹעֵעַ וְנוֹפֵל וְקָם וְנִשְׂרָף וְצָמֵא. צָרִיךְ לְהַרְשׁוֹת. לְהַרְשׁוֹת לָנוּ לְהִשָּׂרֵף בִּתְשׁוּקָה וְגַעְגּוּעַ וְחָמְרִיּוּת, לְהִתְכַּלּוֹת מֵרֹב שֶׁמֶשׁ וְעָשָׁן וְאֵשׁ, לִפֹּל בָּהֶם וְלִצְמֹחַ שׁוּב, לַגֹּבַהּ. לִפְתֹּחַ פֶּה גָּדוֹל מִתַּחַת שָׁמַיִם גְּשׁוּמִים וְלִסְפֹּג אֶת הַרְוָיָה, לִסְפֹּג אֶת הַשֶּׁפַע בַּמַּיִם, אֶת רֵיחַ הָאֲדָמָה הַלַּחָה, וְרֵיחַ הַסַּבְיוֹנִים. מֻתָּר לִצְמֹחַ, מֻתָּר לִכְאֹב מֵרֹב תְּשׁוּקָה לַחֹמֶר, מֻתָּר לִכְאֹב מֵרֹב צִמָּאוֹן לְאֵ-ל חָי, מֻתָּר לְהִוָּלֵד.

"קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל". וְרוֹצִים אֲנָחְנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ, אִי אֶפְשָׁר לָנוּ, אִי אֶפְשָׁר לָנוּ. "פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבַר; נַפְשִׁי יָצְאָה בּדַבְּרוֹ - בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ".