אני כל הזמן פוחד, לא צריך סיבות
בשאר הזמן אני לומד, לומד מטעויות.
אני שומר עמוק בפנים מתחת לעיניים
וכך עוברים לי הימים והלילות בינתיים
כמעט שנתיים, אני לא כאן.
את כל הזמן בוכה אפילו בשמחות
ומי ידע את שרואה מתחת לדמעות
את השמיים השחורים ואת לילות הפחד.
את המכות מההורים, את החושך במקלחת.
את לא שוכחת. אסור לך...
אז אם כבר אז שירד כאן שלג.
אם כבר אז שיפלו הכוכבים,
שיתגלה האלוהים.
לא רק את זה אנו מתים כבר כשאין לזה שום ערך
אם כבר אז שנמות כמו מלאכים
שיתגלה האלוהים עוד בעודנו בחיים.
בין כה וכה לאן שלא תלך
ומה שלא תגיד
בין כה וכה הכל עוד יסתבך
ויקבל תפנית.
בין כה וכה בסוף עוד נעלם
כמו רוח על פני מים
בין כה וכה ידענו משלמים
אז נשלם פי שתיים
אני שם זין.
אני לא כאן, לא כאן.
אז אם כבר אז שירד כאן שלג.
אם כבר אז שיפלו הכוכבים,
שיתגלה האלוהים.
לא רק את זה אנו מתים כבר
כשאין לזה שום ערך
אם כבר אז שנמות כמו מלאכים
שיתגלה האלוהים עוד בעודנו בחיים.
