פרשנות לשיר: אתם זוכרים את השירים - חנן יובל

בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר

מילים: חנן יובל

לחן: יהונתן גפן

תכנים נוספים לשיר זה

הודפס מאתר www.Nagnu.co.il

תקציר

השיר מתאר זיכרונות נוסטלגיים מהעבר, כאשר הדובר וחבריו נהגו לשיר, לטייל וליהנות מהחיים הפשוטים. הוא מתאר רגעים קטנים ומשמעותיים של שמחה, חברות ואהבה, ומביע תחושת געגוע לעבר הפשוט והמאושר. השיר מדגיש את הקשרים החברתיים והחוויות המשותפות שהיו לדובר ולחבריו.

נושא

נוסטלגיה, חברות, שמחה, זיכרונות

ניתוח מילות השיר

בית

תוכן:

אתם זוכרים את השירים ששרנו אז, את שמי הפז, אתם זוכרים בערבים מתחת גג של כוכבים עם חברות וחברים היינו לפעמים שרים.

ניתוח:

הבית הראשון מציג את הנושא המרכזי של השיר - הזיכרונות מהעבר. הדובר מזכיר את השירים ששרו, את הערבים תחת כוכבים ואת החברות והחברים שהיו חלק מהחוויות הללו. הוא מדגיש את הפשטות והיופי של אותם רגעים.

בית

תוכן:

אתם זוכרים את הטיול עם המדריך ההוא שאול ואיך אהרונצ'יק הבריון היה לוחץ אקורדיון וגם צועק בקול אדיר: "עכשיו כולם, כולם לשיר".

ניתוח:

בבית השני, הדובר מתאר טיול עם מדריך בשם שאול ודמות נוספת בשם אהרונצ'יק, שהיה לוחץ אקורדיון ומעודד את כולם לשיר. הבית מדגיש את הרוח החברתית והאנרגטית של אותם זמנים.

בית

תוכן:

ובלילות הכי קרים היינו סתם מאושרים עם בדל סיגריה ראשונה, לוקחים ללב ולריאות משתעלים ושואלים, ומחכים להפתעות.

ניתוח:

בבית השלישי, הדובר מתאר את הלילות הקרים שבהם היו מאושרים עם בדל סיגריה ראשונה. הוא מדגיש את התחושות הפשוטות והכנות של אותם רגעים, כמו השיעול והציפייה להפתעות.

בית

תוכן:

ביום שישי על הגדר עם הידיים בכיסים ואליהו השמן אומר מילים נורא גסים, אבל בחושך לא ראו איך שהסמקנו וגם הוא.

ניתוח:

בבית הרביעי, הדובר מתאר את ימי שישי על הגדר, עם דמות בשם אליהו השמן שאומר מילים גסות. הוא מציין את המבוכה וההסמקה של כולם, שמוסתרת על ידי החושך. הבית מדגיש את התמימות והביישנות של הצעירים.

בית

תוכן:

עומדים שעות ומביטים על אריאלה הקטנה ואיך עסיס אבטיחים מכתים את לובן חולצתה ואת ליבנו התמים אשר רוקד לעומתה.

ניתוח:

בבית החמישי, הדובר מתאר את ההתבוננות באריאלה הקטנה ואיך עסיס האבטיחים מכתים את חולצתה. הוא מדגיש את התמימות והרגשות הראשוניים של הצעירים, שליבם רוקד למראה זה.

בית

תוכן:

אתם זוכרים את השדות, הנרקיסים בשבתות, הכל עבר כל כך מהר וקצת קשה להיזכר איך פעם זה היה פשוט לשיר לחיות ולא למות.

ניתוח:

בבית השישי, הדובר מתאר את השדות והנרקיסים בשבתות, ומביע תחושת געגוע לעבר הפשוט והמאושר. הוא מציין שהזמן עבר מהר וקשה להיזכר איך פעם החיים היו פשוטים ושמחים.

פזמון