פרשנות לשיר: קריוקי - טונה ופאר טסי

בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר

מילים: איתי זבולון

לחן: איתי זבולון וניר דנן

תכנים נוספים לשיר זה

אינטראקטיבי

הודפס מאתר www.Nagnu.co.il

תקציר

השיר מתאר חוויות של אדם במסיבה ביפו, תוך שהוא מתמודד עם תחושות של בדידות, ניכור וחוסר אותנטיות. הוא מרגיש שהכל סביבו מזויף ומלא בתבניות חברתיות, ומחפש משהו אמיתי ומשמעותי יותר. הפזמון מבטא את התחושה שהחיים הם כמו מסיבת קריוקי שבה כולם מזייפים ומעמידים פנים, אך בסופו של דבר כולנו לבד.

נושא

בדידות, ניכור, חוסר אותנטיות, חיפוש משמעות

ניתוח מילות השיר

בית

תוכן:

אה, שלום-שלום במסיבה ביפו, מערבב ת׳ערק עם מיגרה לא ברור אם זה הגיל, האייפון או אני מאז שהיא איננה אני חדש פה, השירים ממש לא, וואללק די-ג׳יי ״מה שמו״ פה ודי-ג׳יי ״מה שמו״ הוא ממש ממש חזק בסצנה ואין אהבה זו מלכודת, זה תרגיל שיווק כשלב מרגיש, הם מרגישים שיתוק כיף, כיף, כיף במסיבות איתי, תדליק זיקוק וזה מועך אותי בצ׳יק צ׳ק… גו׳ק מרביץ שלוק למען השגשוג מוסיף שלוק למען הזגזוג מרגיש סוג של סתם וניתוק משיב ב״כן, כן, תודה!״ וחיבוק וכמה מזה לא אמיתי וכמה אנחנו לא אמיצים וכמה שהכל תבניתי סיימי את זה ובואי איתי תראי, אנ׳לא משתתף בשיחה וולאק אין לי כאן, אין לי כזו מסיכה אני כן מחפש מסיבה כזו בלי חיוכים עצובים אבל מה לעשות

ניתוח:

בבית הראשון, הדובר מתאר את חוויותיו במסיבה ביפו, תוך שהוא מרגיש ניכור ובדידות. הוא מתאר את התחושה שהכל סביבו מזויף ושאין אהבה אמיתית. הוא מרגיש שהוא לא משתתף בשיחה ושאין לו מסיכה חברתית כמו לאחרים. הוא מחפש משהו אמיתי ומשמעותי יותר.

פזמון

תוכן:

לפעמים החיים הם מסיבת קריוקי אנשים מזייפים מקבלים איזה יופי גם אני לפעמים מזייף קצת איתם אם כולנו לבד אז ביחד כולם… נה נה נה נה…

ניתוח:

הפזמון מבטא את התחושה שהחיים הם כמו מסיבת קריוקי שבה כולם מזייפים ומעמידים פנים. למרות זאת, יש תחושת שייכות כי כולנו לבד, ולכן כולנו יחד.

בית

תוכן:

הצילו! אין פה שטח סטרילי נו ברמנית הצילי אני אקח את מה שתביאי לי נהייתי סילי, דבילי, סנילי, אינפטילי הופך מזבולון למוששווילי משתדל לא להיות נביא זעם זה לא מוסיף לאוירה, זה לא מוסיף טעם ״היי!״ אנ׳לא לא יודע מי אמר לי ״היי!״ אבל בטוח שגנבתי לו מצית פעם די-ג׳יי מה שמו שם קצת ״קופי-פייסט״ אומרים לך: ״אהא!״ אבל הם ״לוסט אין ספייס״ הבעסה תעבור כשתעבור סלקצ ותעבור להיא ותעבור לנקסט וואו… חייב לקרות פה נס עד שנבין, אנחנו לא איזה סימפטום של סקס הטקסט והצחוק המזויף לפעמים אני מרגיש שכל העיר הזו סימפטום של ״פרנדס״… וכמה מזה לא אמיתי וכמה אנחנו לא אמיצים וכמה שהכל תבניתי סיימי את זה ובואי איתי תראי, אנ׳לא משתתף בשיחה וולאק אין לי כאן, אין לי כזו מסיכה אני כן מחפש מסיבה כזו בלי חיוכים עצובים אבל מה לעשות

ניתוח:

בבית השני, הדובר ממשיך לתאר את תחושותיו במסיבה, כשהוא מרגיש שהכל סביבו מזויף ושאין לו מקום אמיתי. הוא מתאר את התחושה שהכל תבניתי ושהוא מחפש משהו אמיתי יותר. הוא מרגיש ניכור וחוסר שייכות, ומחפש מסיבה בלי חיוכים עצובים.

פזמון