מילים ולחן: קובי אוז
המילים הודפסו מאתר www.Nagnu.co.il
בין הררי בטון פוסעת קל ילדה קטנה
היא לא כל כך קטנה עברו מאז כמעט עשרים שנה
מול בנייני ענק, ניאונים, מדרגות נעות
קשה מאוד לזכור סמטאות
ואין קולות של ילדים שמשחקים בחוץ
ואין צלילים של אלטע זאכען אוטו גלידה ואקורדיון
צלקת ישנה שהיא נפלה בגן חובה
והיא לוקחת מעלית אל העבר
והיא הולכת בוכה מתגעגעת
והיא הולכת בוכה כמו לפני עשרים שנה
והיא הולכת בוכה מתגעגעת
והיא הולכת בוכה במעלית אל העבר
בזיכרונות מרוחקים הכל נראה ורוד
והעתיד שמדפק לנו צבוע באפור
אבל לפני שממשיכים לרוץ קדימה
חמוץ מתוק במעלית אל העבר
והיא הולכת בוכה מתגעגעת
והיא הולכת בוכה כמו לפני עשרים שנה
והיא הולכת בוכה מתגעגעת
והיא הולכת בוכה במעלית אל העבר
