פרשנות לשיר: המוות לא בנוי לקראתי II - מירי מסיקה & אלון עדר

בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר

מילים: אסי דיין

לחן: אלון עדר ומירי מסיקה

תכנים נוספים לשיר זה

הודפס מאתר www.Nagnu.co.il

תקציר

השיר עוסק בתחושת ניכור ובדידות של הדובר, אשר מרגיש שהוא אינו שייך לעולם הזה ואינו מוצא בו משמעות. הוא מתאר את חייו כחסרי תכלית ומלאים ברגעים של חוסר סיפוק. הדובר מתמודד עם מחשבות על המוות ומרגיש שהוא מוכן למוות, אך המוות אינו מוכן לקבל אותו. הוא חש ניכור גם כלפי עצמו וגם כלפי החברה הסובבת אותו.

נושא

ניכור, בדידות, חוסר משמעות, מחשבות על המוות

ניתוח מילות השיר

בית

תוכן:

הייתי במקום הזה ללא סיבה מוצדקת הגעתי מגובה רב שגם הוא היה נטול סיבה לפעמים אני חי יותר פעמים אני אחרת ואין חדש אצלי ואין לי שעה אחת טובה

ניתוח:

הבית הראשון מציג את תחושת הניכור של הדובר. הוא מתאר את הימצאותו במקום מסוים ללא סיבה ברורה, ואת תחושת הריקנות שמלווה אותו. הוא מציין שלפעמים הוא מרגיש חי, אך ברוב הפעמים הוא מרגיש אחרת, כאילו הוא לא באמת חי. אין לו שום דבר חדש או טוב בחייו.

פזמון

תוכן:

אני חושב שאני מוכן ובנוי לקראת המוות אך המוות לא בנוי לקראתי ואיני מתקבל על דעת המקום הזה ואיני מתקבל על דעתי

ניתוח:

הפזמון מבטא את המחשבות של הדובר על המוות. הוא מרגיש שהוא מוכן למוות, אך המוות אינו מוכן לקבל אותו. הוא חש ניכור גם כלפי עצמו וגם כלפי החברה הסובבת אותו.

בית

תוכן:

ויוצא באופן מוזר שחיי הם לא ענייני פיקנטריה בשולי האנשים רוב הזמן אני לבד ויותר פעמים אני אחרת ואין חדש אצלי… לא

ניתוח:

בבית הזה הדובר מתאר את התחושה שחייו אינם חשובים או משמעותיים. הוא מרגיש שהוא רק פרט שולי בחייהם של אחרים. הוא מדגיש שוב את תחושת הבדידות והניכור שלו.

פזמון

תוכן:

אני חושב שאני מוכן ובנוי לקראת המוות אך המוות לא בנוי לקראתי ואיני מתקבל על דעת המקום הזה ואיני מתקבל על דעתי

ניתוח:

הפזמון חוזר ומחזק את התחושות של הדובר לגבי המוות והניכור. הוא מרגיש שהוא מוכן למוות, אך המוות אינו מוכן לקבל אותו, והוא אינו מוצא את מקומו בעולם.

בית

תוכן:

ורוב הזמן אני לבדי מחכה בתור בקופ"ח שיכריזו את שמי "אסף דיין לחדר המתים. מיטה שבע! ולא לשכוח לכבות את הנייד. ולמסור את בגדיך לעניים. ולשכוח את חייך" והיא מוסיפה בלחישה... " וגם את שיר הפריחה"

ניתוח:

בבית האחרון, הדובר מתאר סצנה שבה הוא מחכה בתור בקופת חולים שיקראו לו לחדר המתים. הוא מתאר את התחושות שלו לגבי המוות בצורה אירונית ומרירה, ומוסיף שהאחות מזכירה לו לשכוח את חייו וגם את 'שיר הפריחה', מה שמחזק את תחושת הניכור והבדידות.

שירים קשורים