פתיחה:
| | | | |
ספינותיה מטיילות על פני אוקיינוסים של בושם
הן כמו רוח של פרחים לעור פניה של אישה
הוא אחר להתעורר או זו היא שקמה קודם
הספינות שלה לוקחות אותה לארץ חדשה
היא יצאה אל הרחוב ומעדה מול המכולת
את שפתיה היא נשכה והאדימה במבוכה
הספינות שלה כמעט שנכנסו למערבולת
ובחור אחד שאל אותה לאיפה היא צריכה
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
| | |
היא עלתה על קו שלוש והתגלתה בעיר אחרת
אין כמו עיר בלי הפסקה לנעוריה של אישה
בכיכר שרקו לה שיר, ובשוק קראו לה גברת
הספינות שלה לקחו אותה לארץ חדשה
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
| | | | | |
מה קרה לה מול הים היא ממש לא מספרת
מסתירה את החיוך ושתי עיניה נוצצות
הדמיון מפליג חופשי, זה כל מה שהיא אומרת
הספינות שלי לוקחות אותי לאן שהן רוצות
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
| | | | | | | | |
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם
לשום מקום מסויים
| | | | |
| | | | |
