פתיחה:
יש לי עוד מילים לומר לך,
יום יבוא אומר הכול,
זה יושב עליי כמעט כל לילה,
שואב ממני את הכוחות.
ימים טרופים עוברים עלינו,
כן יש לי כמה הבנות,
על מהו טוב ומה זה חושך,
על מי הפכתי להיות.
רק עוד כמה החלטות לקחת,
אחת ולתמיד לבחור,
בין עצמי לבין היתר,
בין לקפוא ללהמשיך לחיות.
ובא לי רק דקה של נחת,
לשים עלייך את הראש,
שנאהב בלי שאלות בלי ׳למה׳
שתשמחי שאני כאן פתאום.
שלא תתני לי לעזוב אף פעם
או לפחות היום.
כי אני לא רוצה להיות פה בלעדייך,
לא רוצה להתגבר,
ללמוד לחיות.
אני אוהב את השברים ממך עדיין,
הם מזכירים לי שאת כאן,
ששנינו זה הכול,
שיש אינסוף.
נותרו בי עוד כמה פחדים מפעם,
את רובם אני קובר בחול,
כל בוקר קם לובש פרצוף של ווינר,
זה עידן כזה של תחפושות.
לצד הפחד יש בי ים של אומץ,
אולי אגיד לך את הכול היום,
שאת האור שיש לי בעיניים,
את בדם שלי בחלומות.
רק אל תתני לי לעזוב אף פעם
או לפחות היום.
כי אני לא רוצה להיות פה בלעדייך,
לא רוצה להתגבר,
ללמוד לחיות.
אני אוהב את השברים ממך עדיין,
הם מזכירים לי שאת כאן,
ששנינו זה הכול,
שיש אינסוף.
כי אני לא רוצה להיות פה בלעדייך,
לא רוצה להתגבר,
ללמוד לחיות.
אני אוהב את השברים ממך עדיין,
הם מזכירים לי שאת כאן,
ששנינו זה הכול,
שיש אינסוף
סיום:
