פתיחה:
מתוך שמיים אפורים,
זה מכתב לילדים,
שיזכיר לכם
בסוף זורחת שמש.
ואתם אולי קטנים,
אך החיים כמו ענפים סבוכים,
אין יודע
מה תביא איתה הדרך.
ואם הכול יכאב,
אם תרגישו שאין ערך,
שהכול בוער,
ואין עוד דרך חזרה.
תתמסרו למנגינה,
כל עוד היא מתנגנת,
היא תשיב אתכם,
הביתה, אל הלב
להתחלה.
מעבר:
מתוך עננים בוכים,
זה מכתב לילדים,
שיזכיר גם שדות
צומחים מגשם.
ואל תמהרו לגדול,
אתם עולם ויש בכם הכול,
(אוקיינוס, שמיים)
ועיניים מאירות לשים לב לכל אלה.
ואם הכל יכאב,
אם ישתלט הפחד,
מבני האדם, ממלחמות, מאהבה,
תתמסרו למנגינה,
כל עוד היא שם אנחנו יחד,
להשיב אתכם,
הביתה, אל הלב
להתחלה.
מעבר:
תמיד אני איתכם,
גם אם רחוק, גם אם בא חושך,
משאיר אורות דולקים,
עד שישוב הבוקר.
ואם הכל יכאב,
אם ישתלט הפחד,
מבני האדם, ממלחמות, מאהבה,
תתמסרו למנגינה,
כל עוד היא שם אנחנו יחד,
להשיב אתכם,
הביתה, אל הלב
להתחלה.
סיום:
