פתיחה :
| | | | |
| | | | |
מדי פעם,
רק מדי פעם זה בסדר
להיות קצת לבד כשיודעים
שיש לאן לחזור
ויש עוד זכות לבחור,
הקולות בתוך ראשך כל השעות
ושתי עיניך פתאום למטה,
שם אין אור.
אך איזה נוח שאפשר
להיכנע כבר מעכשיו
לתחושת יום עצוב של סתיו
שאתה ממשיך לשווא
אין סימנים וכלום לא משתנה.
איזה נוח שאפשר
שני עולמות לך, תבחר.
האחד מובן ואין בו סוד,
האחר קצת פחות,
אליו אתה נכנסת בכל זאת.
ריקנות הופכת לפחד מחולשות
שממשיכות להתקיים,
ואז נדמה, לא טוב כאן המחר,
המקום הפך לזר,
קורבן של עצמך כל השעות,
אתה אילם מול שקט מאיים
אך איזה נוח שאפשר
להיכנע כבר מעכשיו
לתחושת יום עצוב של סתיו
שאתה ממשיך לשווא
אין סימנים וכלום לא משתנה.
איזה נוח שאפשר
שני עולמות לך, תבחר.
האחד מובן ואין בו סוד,
האחר קצת פחות,
אליו אתה נכנסת בכל זאת.
| | | | | |
