רכבת
מבאר שבע לתל אביב
שתיקה רועמת הגוף רועד
אבל הקול יציב
מזיעה כשהמזגן דולק
אם יתקרב אליי אז איאבק
לבד
רכבת
מבאר שבע לתל אביב
אני פוחדת ובעיקר בגלל שהוא מפחיד
אמא כותבת תחזרי מוקדם
החופש שנתנה עולה בדם
עכשיו
יש סיבה שכל זה קרה
חצי נחמה
ובמראה
כל היופי בעולם נעלם מול הכאב שלי
איך חיים איתו תמיד ומול כולם
זה לא מגיע לי
הרכבת עוד נוסעת אל הים
שם מחכה לבי
הגלים קצת נרגעו עם הזריחה
על רכבת חזרה
הביתה
רכבת
מבאר שבע לתל אביב
אני זוכרת
והתחושה הזו בסוף תכתיב
מי ייגע בדיוק בנקודה
ומה ייתן לראש שלי פקודה
חדה
יש סיבה שכל זה קרה
חצי נחמה
ובמראה
כל היופי בעולם נעלם מול הכאב שלי
איך חיים איתו תמיד ומול כולם
זה לא מגיע לי
הרכבת עוד נוסעת אל הים
שם מחכה לבי
הגלים קצת נרגעו עם הזריחה
על רכבת חזרה
הבריחה כבר לא מספיקה
רק רוצה לעמוד פה שלווה
מתמודדת אני מול מראה
עכשיו
כל היופי בעולם מגולם הוא בכאב שלי
איך חיים איתו תמיד גם זה מושלם
נוצר רק בשבילי
הרכבת עוד נוסעת אל הים
שם מחכה לבי
הגלים כבר נרגעו עם הזריחה
על רכבת חזרה
