בית א
כאב גובר עליי, אבל אני חזק
כאב מושך רחוק, אך אני נאבק
כשהנפש נשברת לרסיסי דיכאון
אמשיך בכל זאת להרגע ולישון
פזמון
דרכי לא קלה דרכי נמשכת
לאורך כל השביל רוח נושבת
כשהטיפות מתחזקות והריצפה רטובה
אשאר חזק, חזק כמו בזמן מלחמה
מעבר:
בית ב
נזכר ברגעי מכת הלוחם
שנתן ותרם לעמו, הלא-כן?
דממת שתיקה ברקע ואני מתפעל
האם אשאר לבדי אני שואל
מעבר:
כי גפרור שהוצת ממערכת סבירה
לעולם לא אראה כאדם כשורה
פזמון
דרכי לא קלה דרכי נמשכת
לאורך כל השביל רוח נושבת
כשהטיפות מתחזקות והריצפה רטובה
אשאר חזק, חזק כמו בזמן מלחמה
