פרשנות לשיר: זה מה שנשאר - שלמה ארצי

בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר

מילים ולחן: שלמה ארצי

תכנים נוספים לשיר זה

אינטראקטיבי
הודפס מאתר www.Nagnu.co.il

תקציר

השיר עוסק בפרידה כואבת ובתחושת הריקנות והאובדן שמלווה אותה. הדובר מתאר את הקושי להתמודד עם העזיבה של אהובתו ואת הניסיונות לשמור על תקווה שהיא תחזור. הוא מתמודד עם תחושות של בדידות, חוסר ודאות וייאוש, תוך שהוא מנסה למצוא נחמה בדמיון ובזיכרונות.

נושא

פרידה, אובדן, בדידות, תקווה

ניתוח מילות השיר

1
בית

תוכן:

ואני לא שומע כבר ממך יותר כלום אומר לעצמי, הרבה זמן עבר, חדשות לא טובות, את עוזבת אותי, ואיש עם מקל אומר: "תסתכל", זה מה שנשאר.

ניתוח:

הבית הראשון מתאר את תחושת הריקנות והאובדן שהדובר חש בעקבות הפרידה. הוא מציין שהוא כבר לא שומע מהאהובה שלו ושעבר הרבה זמן מאז שהיו בקשר. החדשות הרעות הן שהיא עוזבת אותו, והאיש עם המקל מסמל את המציאות הקשה שעליו להתמודד איתה.
2
פזמון

תוכן:

זה מה שנשאר, רק כמה רגעים, הרבה בדימיון, מעט בחיים, זה מה שנשאר, אני מדליק את האור, אומר לעצמי, מחר זה מחר, מחר היא תחזור, זה מה שנשאר.

ניתוח:

הפזמון מדגיש את התחושות המעורבות של הדובר. מצד אחד, הוא מתאר את הרגעים הקצרים שנותרו לו מהקשר, שרובם נמצאים בדמיון ולא במציאות. מצד שני, הוא מנסה לשמור על תקווה שהאהובה תחזור, למרות שהוא מודע לכך שזה לא סביר.
3
בית

תוכן:

ובאופן כללי הכל עוד לא פתור, השמיים כחולים אבל מה עם השאר, האיש שלך שוב, הולך לאיבוד, להקה מתוקה שרה על מועקה, זה מה שנשאר.

ניתוח:

הבית השני מתאר את התחושות הכלליות של הדובר לגבי חייו. למרות שהשמיים כחולים, כלומר יש דברים טובים בחייו, הוא עדיין מרגיש שהכל לא פתור ושיש לו תחושת אובדן. הוא מרגיש שהולך לאיבוד והלהקה המתוקה ששרה על מועקה מסמלת את הניגוד בין החיצוניות הפסטורלית לפנימיות הכואבת.
4
פזמון

תוכן:

זה מה שנשאר, רק כמה רגעים, הרבה בדימיון, מעט בחיים, זה מה שנשאר, אני מדליק את האור, אומר לעצמי, מחר זה מחר, מחר היא תחזור, זה מה שנשאר.

ניתוח:

הפזמון חוזר ומדגיש את התחושות המעורבות של הדובר, כפי שתוארו קודם.
5
בית

תוכן:

ואני לא רוצה כבר מאף אחד כלום, אולי צפוי פה שינוי, אומר הספר, ואני קם ומדליק את מכשיר הטמטום, רואה ערוץ של סרטים, ערוץ של סוטים, זה מה שנשאר.

ניתוח:

הבית השלישי מתאר את תחושת הייאוש של הדובר. הוא לא רוצה כלום מאף אחד, ומנסה למצוא נחמה בספרים ובטלוויזיה, אך גם שם הוא לא מוצא סיפוק. הוא מתאר את הטלוויזיה כמכשיר טמטום, מה שמדגיש את תחושת הריקנות והחוסר משמעות שהוא חווה.
6
פזמון

תוכן:

זה מה שנשאר, רק כמה רגעים, הרבה בדימיון, מעט בחיים, זה מה שנשאר, אני מדליק את האור, אומר לעצמי, מחר זה מחר, מחר היא תחזור, זה מה שנשאר.

ניתוח:

הפזמון חוזר שוב, ומדגיש את התחושות המעורבות של הדובר, כפי שתוארו קודם.
7
בית

תוכן:

ואני לא שומע כבר ממך יותר כלום, אומר לעצמי, הרבה זמן עבר, חדשות לא טובות, את עוזבת אותי, ואיש עם מקל אומר: "תסתכל", זה מה שנשאר.

ניתוח:

הבית האחרון חוזר על הבית הראשון, מה שמדגיש את תחושת המעגליות והחזרה על אותם רגשות של אובדן וריקנות.
שירים קשורים