והוא לפני סיום
סוגר כבר את השער.
מרפה מן העניין,
ø
חומק אל תוך השיר.
והיא לפני סיום שואלת:
"האם אתה נשאר?
ø
האם השיר ימנע מבעדנו להמשיך?"
"לא עוזב את העיר!"
הוא אומר לה,
ø
"עבור אף אחד.
אנחנו שניים תמיד,
ø
ביננו אלוהים אחד.
ואת עבורי
ø
כמו שתיקה דקה,
וכך או כך
לא עוזב גם אותך".
ואחר כך משום שתכלת,
הרדיו מעודד,
רק סימני החוף
ø
מעוררים ספק.
והיא מתוך סיום שואלת:
"האם יהיה מדי?"
ø
אם היא פתאום תפרוץ בבכי לא מתאפק.
"לא עוזב את העיר!"
ø
"עבור אף אחד.
אנחנו שניים תמיד,
ø
ביננו אלוהים אחד.
ואת עבורי
ø
כמו שתיקה דקה,
וכך או כך
לא עוזב גם אותך".
G#ø
שמות לפני סיום,
והוא פתאום מבטיח,
מתוך חלום זהיר
ø
הם נשענים אל ים.
למות לפני סיום,
והיא על קו רקיע,
מתוחה כמו עיר קטנה -
ø
דמוית שרב.
"לא עוזב את העיר!"
ø
"עבור אף אחד.
אנחנו שניים תמיד,
ø
ביננו אלוהים אחד.
ואת עבורי
ø
כמו שתיקה דקה,
וכך או כך
לא עוזב גם אותך".