מילים לשיר ואולי הסוף כבר היה - החצר האחורית

בִּמְסִבַּת פּוּרִים בִּלְתִּי-נִגְמֶרֶת הַמַּסֵּכוֹת עוֹד חוֹגְגוֹת עַד דְּלָא יָדַע אֵימַת הַפִּכָּחוֹן תְּלוּיָה מֵעַל כְּחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת. זְמַן לְדִבְרֵי פְּרֵדָה. עוֹלָם חָדָשׁ נוֹלַד, לֹא לִכְמוֹתוֹ פִּלַּלְנוּ מַעֲמִידִים פָּנִים כְּאִלּוּ שׁוּם דָּבָר מוּל שַׁחַר יוֹם שֶׁלֹּא עָלָיו חָלַמְנוּ אַךְ בְּבוֹאוֹ הָיָה יוֹמֵנוּ לֶעָבָר. אֲבָל הַסּוֹף כְּבָר הָיָה כְּשֶׁזֶּה קָרָה לֹא שַׂמְתָּ לֵב אֲפִלּוּ הָיָה קַל לְהִתְכַּחֵשׁ לְהֵאָחֵז בָּאַשְׁלָיָה וּלְשַׂחֵק אוֹתָהּ כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם בְּעָיָה אֲבָל הַסּוֹף כְּבָר הָיָה. זֶה שֶׁהָפַךְ עַל פִּיו אֶת סִפּוּרֵנוּ בָּא לְלַמֵּד שֶׁהָאֱמֶת תָּמִיד שִׁקְּרָה הִנֵּה מְקֻלָּלִים כָּל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ הָרַע הָיָה לְטוֹב, הַטּוֹב הָיָה לְרַע. וְכָל מָה שֶׁעָלָיו נָתַנּוּ אֶת חַיֵּינוּ בֶּאֱמוּנָה גְּדוֹלָה יָדַעְנוּ לְהַצְדִּיק גַּם מַעֲשִׂים אֲשֶׁר הַיּוֹם קָמִים עָלֵינוּ כְּאִלּוּ שָׁוְא הָיָה לְהֶבֶל וְלָרִיק. אוּלַי הַסּוֹף כְּבָר הָיָה כְּשֶׁזֶּה קָרָה לֹא שַׂמְתָּ לֵב אֲפִלּוּ הָיָה קַל לְהִתְכַּחֵשׁ, לְהֵאָחֵז בָּאַשְׁלָיָה וּלְשַׂחֵק אוֹתָהּ כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם בְּעָיָה אֲבָל הַסּוֹף כְּבָר הָיָה. הִנֵּה תִּזְמוֹרֶת מְכַוֶּנֶת אֶת כֵּלֶיהָ חָזוֹן חָדָשׁ קוֹרֵא לָקוּם לְהִתְפַּקֵּד שֶׁהָאֱמֶת הַחֲדָשָׁה תָּנִיף דְּגָלֶיהָ עַל מִזְבְּחָהּ אֵיזוֹ תְּמִימוּת שׁוּב תֵּעָקֵד כִּי שׁוּב תֵּאוֹרְיָה מִתְחַלֶּפֶת בְּתֵאוֹרְיָה אַל תִּצְטַנֵּן, זוֹהִי רַק רוּחַ הַתְּקוּפָה בִּקְצֵה מַסְלוּל הַתְּהִלָּה שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה תָּמִיד מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת פַּח הָאַשְׁפָּה. אוּלַי הַסּוֹף כְּבָר הָיָה כְּשֶׁזֶּה קָרָה לֹא שַׂמְתָּ לֵב אֲפִלּוּ הָיָה קַל לְהִתְכַּחֵשׁ, לְהֵאָחֵז בָּאַשְׁלָיָה וּלְשַׂחֵק אוֹתָהּ כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם בְּעָיָה אֲבָל הַסּוֹף כְּבָר הָיָה. תּוֹלֶה אֶת הַנַּעֲלַיִם זֶהוּ סוֹף הַמִּשְׂחָק תּוֹלֶה אֶת הַנַּעֲלַיִם זֶה נִגְמַר, הַשּׁוֹפֵט שָׁרַק. אוֹמֵר שָׁלוֹם לְכַר הַדֶּשֶׁא שָׁלוֹם לַכַּדּוּר הֶעָגוֹל שָׁלוֹם לַשַּׁעַר וְלָרֶשֶׁת – אֲנִי לֹא אַבְקִיעַ עוֹד גּוֹל. תּוֹלֶה אֶת הַנַּעֲלַיִם הַגּוּף אוֹמֵר לִי "דַּי" תּוֹלֶה אֶת הַנַּעֲלַיִם תַּמְשִׁיכוּ לְשַׂחֵק בִּלְעָדַי. עוֹבֵר לִי הַכֹּל כְּמוֹ בְּסֶרֶט הַחַיִּים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת הַתְּקוּפָה הַטּוֹבָה בַּנִּבְחֶרֶת בַּקַּמְפֵּיְן הַהוּא, שֶׁכִּמְעַט – הַתְּמוּנָה כְּמוֹ כַּדּוּר מִתְגַּלְגֶּלֶת וְהִנֵּה סוֹף הַסִּפּוּר עַד עוֹלָם יִחְיֶה בִּי הַיֶּלֶד שֶׁרָץ אַחֲרֵי כַּדּוּר. תָּמִיד זֶה נִגְמָר קָטַסְטְרוֹפָה בַּבַּיִת, בְּהֶפְסֵד אוּמְלָל וּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים בְּאֵירוֹפָּה בֵּין הַדֶּשֶׁא וּבֵין הַסַּפְסָל...