פתאום עכשיו הכול בנינו
צף ומתבהר
בחוץ הכפור מאז אוקטובר
בטוח לא עוזר
חזרתי שוב לכתוב אותנו
בכנות, מה שזוכר
הרבה אותך
קצת אותי
קצת את הלב שהתפורר
בלילות האחרונים
אני מדבר עם אלוהים
ממש לפני שבוקר בא
יושבים סיגריה, מגשרים
על כל הזמן שלא הגעתי
שסירבתי להבין
במקום להישען עליו
לשאוף ללב שהוא איתי
עדיין יש לי שאלות
על כל מה שיכל לקרות
כל מיני 'למה' שתקועים
כמו סכין אצלי בראש
כמה גלים יש לכאב?
איך ממשיכים להסתובב?
ושאלה שלא אשאל
מתי יצאתי מהלב?
בחוץ מכוניות שטות
מדמיין אותך בהן
וגם אותי, שם לידך
משעין את הראש, מספר
את כל מה שרצית לדעת
ותמיד אני סוגר
מהילדות, מהשירות
את כל הבור שהצטבר
עדיין יש לי שאלות
על כל מה שיכל לקרות
כל מיני 'למה' שתקועים
כמו סכין אצלי בראש
כמה גלים יש לכאב?
איך ממשיכים להסתובב?
ושאלה שלא אשאל
מתי יצאתי מהלב?
גופי ונפשי אמנם נפגעו
אבל רוחי חזקה מאי פעם
אני עוד אשוב ליצור, אני אשוב לשיר
אני אשוב לשחק
אם אלוהים יתן לי כוח
אני גם אשוב להלחם למען המדינה שלי
אם הייתי חסין
הלילה כאן
ואור יצוץ
ממש בעוד כמה שעות
וזה ששמה לידך
יקום יסיט את הוילונות
מבלי לרצות תדמייני
אותי איתך בין השמיכות
אל תכעסי אהובתי
כולנו משקרים בסוף
פתאום עכשיו
הכול בנינו צף ומתבהר
בחוץ הכפור מאז אוקטובר
בטוח לא עוזר
חזרתי שוב לכתוב עלייך
בכנות, מה שזוכר
הרבה אותך
קצת אותי
קצת את הלב שהתפורר