פרשנות לשיר: אסתר - אהוד בנאי

בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר

מילים ולחן: אהוד בנאי

תכנים נוספים לשיר זה

הודפס מאתר www.Nagnu.co.il

תקציר

השיר מתאר מסע אישי ונפשי של הדובר, המתרחש בין המקומות פקיעין ובית ג'ן. במהלך המסע, הדובר חווה אהבה, מתמודד עם קשיים ומחפש גאולה. השיר משלב תמונות של טבע ונופים עם תחושות פנימיות של הדובר, ומציג את הקשר בין האדם למקום ובין האדם לרוחניות.

נושא

מסע אישי, אהבה, גאולה, רוחניות, טבע

ניתוח מילות השיר

בית

תוכן:

שוב אני לוקח זמן בין פקיעין לבית ג'ן: רמזים של גאולה והצבא בפעולה. שם ידעתי אהבה היא היתה כל כך טובה. זוג עיניה זוג יונים לא קוראת עיתונים, לא אכפת לה שום דבר יוצאת בלילה לככר ממדליקה הפתיליה ומחכה לבחיר ליבה.

ניתוח:

בבית הראשון, הדובר מתאר את המסע שלו בין פקיעין לבית ג'ן, תוך שהוא מציין את הניגוד בין הגאולה לבין המציאות הקשה של הצבא בפעולה. הוא נזכר באהבה שחווה, מתאר את האישה שאהב כמי שאינה מתעניינת בעניינים חיצוניים ומחכה לבחיר ליבה.

פזמון

תוכן:

מי זה בא בדמות ענן, עמוד עשן. כל הלילה על האש, על נפשנו אבקש, יום אחד הכל יפרח הלב של העולם נפתח.

ניתוח:

הפזמון מתאר דמות מסתורית המופיעה בדמות ענן או עמוד עשן. הדובר מבקש שמירה והגנה על נפשו, ומאמין שיום אחד הכל יפרח והלב של העולם ייפתח.

בית

תוכן:

איך פניה משתנים כמו במעשה כשפים, השכנים מתלחשים: יש לה עסק עם שדים... כשהירח מתמלא על פניה אור עולה. על הבוקר היא יוצאת אל הואדי ללקט עשבי בר ותאנים היא תביא לילדים, מסתורין על השולחן, בחצר טלה קטן.

ניתוח:

בבית השני, הדובר מתאר את השינויים בפניה של האישה שאהב, כאילו יש לה כוחות מיוחדים. השכנים מתלחשים עליה, אך היא ממשיכה בשגרת חייה, אוספת עשבי בר ותאנים ומביאה לילדים. יש תחושה של מסתורין סביב דמותה.

פזמון

תוכן:

מי זה בא בדמות ענן, עמוד עשן. כל הלילה על האש, על נפשנו אבקש, יום אחד הכל יפרח הלב של העולם נפתח.

ניתוח:

הפזמון חוזר ומחזק את התחושות של המסתורין והתקווה לגאולה.

בית

תוכן:

יום אחד יגיע איש הוא ידליק אורות בכביש היא חלמה את החלום והיא יודעת: יבוא יום. אותי שלחה מכאן לדרך אל המעין. מה אומר ומה אגיד? תן לפצע להגליד העיקר, לא לפחד, כמו שאתה כוכב בודד, שם בין כל החלונות דולק אור לנשמות.

ניתוח:

בבית השלישי, הדובר מתאר את התקווה לבואו של איש שיביא אור ותקווה. האישה חלמה על היום הזה ושלחה את הדובר לדרך. הוא מבקש להתמודד עם הכאב ולתת לפצע להגליד, ומדגיש את החשיבות של לא לפחד, תוך שהוא מתאר את עצמו ככוכב בודד שמאיר לנשמות.

פזמון