פרשנות לשיר: שיר אהבה של חתול רחוב - החצר האחורית
בעמוד זה תמצאו ניתוח ופרשנות של השיר
לחן:
איתמר ציגלר, תומר יוסף, גדי רונן
תכנים נוספים לשיר זה
תקציר
השיר מתאר את חייהם של דמויות שונות בעיר, דרך עיניו של חתול רחוב. החתול מתבונן באישה בודדה בחדרה, בנגן כינור ברחוב ובאיש ברכבת, וכל אחד מהם מתמודד עם כאב ואכזבה בדרכו. השיר מצייר תמונה של בדידות, תקווה נכזבת ותחושת חוסר משמעות, תוך שימוש במטאפורות ודימויים עשירים.
נושא
בדידות, תקווה נכזבת, חוסר משמעות
ניתוח מילות השיר
1
בית
תוכן:
נִתּוּר מִן הָעֵץ לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ –
קַלֵּי קַלּוּת, הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ
לְבִיבוֹת בְּשַׁמֶּנֶת, זְנַב דָּג מָלוּחַ...
חֲתוּל הָרְחוֹב לִקֵּק אֶת שְׂפָמוֹ.
ניתוח:
הבית הראשון מציג את החתול כיצור חופשי וקליל, המתמקד בצרכים הפשוטים והבסיסיים שלו כמו אוכל. הוא מדמיין את עצמו נהנה ממזון טעים, אך למעשה הוא חתול רחוב שמלקק את שפתיו בציפייה.
2
בית
תוכן:
בַּמַּסָּע הָאָרוֹךְ עַד לִפְנִים הַחֶדֶר
הָאִשָּׁה הַיָּפָה מִן הַחֲלוֹמוֹת
נִמְנְמָה עֲגוּמָה, מְקֻפֶּלֶת כִּסְוֵדֶר
לְבַד מוּל מָסָךְ מְרַצֵּד פִּרְסוֹמוֹת.
ניתוח:
בבית השני, החתול מתבונן באישה בודדה בחדרה. היא נראית עצובה ומכונסת בעצמה, יושבת לבד מול מסך הטלוויזיה. הדימוי של האישה כיפהפייה מהחלומות מדגיש את הניגוד בין החלום למציאות העגומה.
3
בית
תוכן:
וְהֶחְמִיץ בָּאֲוִיר מִין נִיחוֹחַ שֶׁל עֶצֶב
שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו הָאִישׁ שֶׁיָּצָא
מְפַזֵּר רְסִיסִים שֶׁל תִּקְוָה מְנֻפֶּצֶת
וְלִבּוֹ הַשָּׁבוּר מְדַמֵּם בַּחֻלְצָה.
ניתוח:
בבית השלישי, החתול חש בניחוח של עצב שהותיר אחריו אדם שעזב. האדם הזה השאיר אחריו שברים של תקווה מנופצת ולב שבור. הדימוי של לב מדמם בחולצה מדגיש את הכאב העמוק והפיזי של האכזבה.
4
בית
תוכן:
אִישׁ נִגֵּן בְּכִנּוֹר בָּרְחוֹב וּבַכּוֹבַע
מוֹסִיף לְלַקֵּט צִלְצוּלֵי מַטְבְּעוֹת.
עוֹד מְעַט וְיוּכַל לֶאֱכוֹל לַשֹּׂוֹבַע
תַּבְשִׁיל שֶׁקּוֹרֵא לְבִטְנוֹ כְּבָר שָׁעוֹת.
ניתוח:
בבית הרביעי, החתול מתבונן בנגן כינור ברחוב שמנגן ומלקט מטבעות בכובעו. הנגן מקווה שבקרוב יוכל לאכול לשובע, מה שמדגיש את המאבק היומיומי שלו להישרדות.
5
פזמון
תוכן:
יֵשׁ אִשָּׁה בְּחַדְרָהּ
וְיֵשׁ הָאִישׁ בָּרַכֶּבֶת
וְיֵשׁ שִׁיר מִתְגַּלְגֵּל
בְּלִי מוּסָר וְהַשְׂכֵּל
כִּי תָּמִיד בְּקִינַת אַהֲבָה נִכְזֶבֶת
יֵשׁ בְּכִי כִּנּוֹר וְחָתוּל מְיַלֵּל.
ניתוח:
הפזמון מדגיש את הבדידות והכאב של הדמויות השונות: האישה בחדרה, האיש ברכבת, והחתול המיילל. השיר מתגלגל ללא מוסר והשכל, ומציג את הקינה הנצחית של אהבה נכזבת דרך דימויים של בכי כינור וחתול מיילל.
6
בית
תוכן:
זֶה נִגּוּן מְשֻׁנֶּה, לֹא אָבִין אַף פַּעַם
מָה מֵבִיא בְּנֵי אָדָם לִדְמָעוֹת
חֲתוּל הָרְחוֹב הַשָּׂבֵעַ מִמַּעַל
מֵטִיל אֶל הַכּוֹבַע שְׁתֵּי מַטְבְּעוֹת.
ניתוח:
בבית החמישי, החתול מתבונן בתמיהה על נגינת הכינור ועל הדמעות של בני האדם. הוא עצמו שבע ומטיל מטבעות לכובע הנגן, מה שמדגיש את הפער בין עולמו הפשוט לבין עולמם המורכב של בני האדם.
7
בית
תוכן:
וְצוֹפֵר הַקַּטָּר וְיוֹצֵאת הָרַכֶּבֶת
וּפִתְאוֹם הָעוֹלָם כְּמוֹ נִרְתָּע מִמְּקוֹמוֹ
עִם הַנּוֹף הַחוֹלֵף בַּחַלּוֹן שׁוּב נִשְׁקֶפֶת
דְּמוּתָהּ שֶׁנִּדְמֶה שֶׁקָּרְאָה לוֹ בִּשְׁמוֹ.
ניתוח:
בבית השישי, הרכבת יוצאת לדרכה והעולם נראה כאילו נעצר. הנוף החולף בחלון משקף דמות שנדמה כי קוראת לו בשמו, מה שמדגיש את תחושת הגעגוע והחיפוש אחר משמעות.
8
בית
תוכן:
הָאִשָּׁה הַיָּפָה פּוֹקַחַת עֵינַיִם
מֵחֲלוֹם מְשֻׁנֶּה שֶׁחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ
חֲתוּל הָרְחוֹב נוֹעֵל מַגָּפַיִם
וְאוֹמֵר, שׁוּב הַכֶּלֶב נָשַׁךְ אֶת חוֹטְמוֹ.
ניתוח:
בבית השביעי, האישה מתעוררת מחלום משונה שחוזר על עצמו. החתול נועל מגפיים ואומר שהכלב שוב נשך את חוטמו, מה שמדגיש את החזרתיות והאבסורד שבחיים.
9
בית
תוכן:
הִיא חוֹשֶׁבֶת – מֵאֵיפֹה נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ?
אֵיךְ הֲמוֹן לְבִיבוֹת הִיא אָכְלָה בְּלִי לִזְכּוֹר?
הִנֵּה זֶה שָׁם הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ
אֲנִי שׁוּב רְעֵבָה, הִיא קָמָה לִסְגּוֹר.
ניתוח:
בבית השמיני, האישה תוהה על הרוח ועל איך אכלה המון לביבות בלי לזכור. היא מבחינה בחלון הפתוח וקמה לסגור אותו, מה שמדגיש את תחושת הרעב והחוסר שביעות רצון בחייה.
10
פזמון
תוכן:
יֵשׁ אִשָּׁה בְּחַדְרָהּ
וְיֵשׁ הָאִישׁ בָּרַכֶּבֶת
וְיֵשׁ שִׁיר מִתְגַּלְגֵּל
בְּלִי מוּסָר וְהַשְׂכֵּל
כִּי תָּמִיד בְּקִינַת אַהֲבָה נִכְזֶבֶת
יֵשׁ בְּכִי כִּנּוֹר וְחָתוּל מְיַלֵּל.
ניתוח:
הפזמון חוזר ומדגיש את הבדידות והכאב של הדמויות השונות, תוך שימוש בדימויים של בכי כינור וחתול מיילל. השיר מתגלגל ללא מוסר והשכל, ומציג את הקינה הנצחית של אהבה נכזבת.
11
בית
תוכן:
וְנַגַּן הַכִּנּוֹר אָז אוֹסֵף אֶת הַכּוֹבַע
לָאִשָּׁה בַּחַלּוֹן אֶת הַקֶּשֶׁת מֵנִיף
הִיא יָפָה, וְזֶה זְמַן שֶׁנָּתַן אֶת עֵינוֹ בָּהּ
נִיחוֹחַ תַּבְשִׁיל אֶת חוֹטְמוֹ מֵצִיף.
ניתוח:
בבית התשיעי, נגן הכינור אוסף את הכובע ומניף את הקשת לעבר האישה בחלון. הוא מבחין ביופייה וניחוח תבשיל מציף את חוטמו, מה שמדגיש את החיבור הרגעי בין הדמויות.
12
בית
תוכן:
מִבְּלִי שֶׁתַּבְחִין בּוֹ הָפְכָה אֶת פָּנֶיהָ
בְּלִבָּהּ הַנִּשְׁבָּר הַכְּאֵב הֶעָנוֹג
הִנֵּה עוֹד נָסִיךְ שֶׁהָפַךְ לִצְפַרְדֵּעַ
וְחִיּוּךְ שֶׁל חָתוּל רִחֵף – וְנָמוֹג.
ניתוח:
בבית העשירי, האישה מפנה את פניה מבלי להבחין בנגן. בליבה השבור יש כאב עדין, והיא מבינה שעוד נסיך הפך לצפרדע. חיוך של חתול ריחף ונמוג, מה שמדגיש את האכזבה והחוסר משמעות.
13
פזמון
תוכן:
יֵשׁ אִשָּׁה בְּחַדְרָהּ
וְיֵשׁ הָאִישׁ בָּרַכֶּבֶת
וְיֵשׁ שִׁיר מִתְגַּלְגֵּל
בְּלִי מוּסָר וְהַשְׂכֵּל
כִּי תָּמִיד בְּקִינַת אַהֲבָה נִכְזֶבֶת
יֵשׁ בְּכִי כִּנּוֹר וְחָתוּל מְיַלֵּל.
ניתוח:
הפזמון חוזר ומדגיש את הבדידות והכאב של הדמויות השונות, תוך שימוש בדימויים של בכי כינור וחתול מיילל. השיר מתגלגל ללא מוסר והשכל, ומציג את הקינה הנצחית של אהבה נכזבת.
שירים קשורים
